בכל העולם ישנה חקיקה מאד ברורה אשר מחייבת את כל המסיע ברכב ילדים קטנים- לשים אותם בבוסטר. אחרת, מלבד הסיכון הבטיחותי, זו עבירה על החוק.

במאמר זה נסקור מה קורה במדינות אשר לא חוקקו בצורה ברורה את נושא הבוסטר.

אלברטה נותרה המחוז היחיד בקנדה ללא חקיקה לבוסטר או בשמו העברי- מושב הגבהה. עד כה, ניתוחים של יעילות מושב בוסטר בהשוואה לשימוש בחגורת בטיחות בלבד הוכיחו ממצאים מעורבים באמצעות מחקרים.

שיטות

מחקר זה משתמש בנתוני דוחות התנגשות של משטרת אלברטה לשנים 2010-2016, כולל. באמצעות ביצוע מחקר מקרה-ביקורת, ילדים בגילאי ארבע עד שמונה שנים, שדווחו על ידי המשטרה כפצועים, הושוו עם מקרים שלא נפגעו והשתמשו באמצעים אחרים לריסון (חגורת בטיחות, מושב הגבהה או ללא ריסון). רגרסיה לוגיסטית שימשה כדי להעריך את הקשר בין שימוש במושב הגבהה, הבוסטר,  לפציעה עם יחסי סיכויים מותאמים (aORs) ו-95% רווחי סמך (CI), מרובדים לפי סוגי התנגשות.

תוצאות

בהתנגשויות היו 12,922 ילדים, מתוכם 570 נפצעו. כ-62% מכלל הילדים שנכללו בניתוח היו חגורים בתוך בוסטר לרכב  או במושב בטיחות בזמן ההתנגשות. ניתוח גס מצביע על סיכויי פציעה גבוהים יותר עבור חובשי חגורות בטיחות בהשוואה לשימוש בבוסטר (OR = 1.21; 95% CI: 1.02-1.44). התנגשויות בין רכב חזיתי, הדגימו סיכויי פציעה גבוהים יותר עבור מי ששם חגורות בטיחות ביחס לאלו שישבו במושבי הגבהה (aOR = 1.46; 95% CI: 1.03-2.07).

סיכום

ניתוח זה מצביע על אפקט מגן של בוסטרים המשתנה בהתאם לסוג ההתנגשות ומיקום הפגיעה. נתוני פציעה ספציפיים לאזור עשויים לעודד ולתת מידע על מדיניות השימוש בבוסטר .

יתרה מכך, ריבוד לפי סוג התנגשות עשוי להיות נחוץ כדי לספק מידע על יעילות הבוסטר.